browser icon
You are using an insecure version of your web browser. Please update your browser!
Using an outdated browser makes your computer unsafe. For a safer, faster, more enjoyable user experience, please update your browser today or try a newer browser.

שבת מקדש – רשמים

Posted by on 1 בינואר 2014

שבת מקדש באולפנת כפר פינס

ש"ק פרשת "שמות", טבת תשע"ד

"אנחנו מכריזות בזאת על תכנית ההתחברות. התחברות ללב, התחברות למקדש.

תכנית מאד קשה לביצוע, כי כבר דורות על דורות שהתנתקנו מהמקדש ואין לנו הבנה ובודאי שאין לנו תחושות מה זה מקדש ומה זה עולם עם מקדש.

אבל תכנית שאנו מחוייבות לה, חייבות בה."

במשפטים אלו התחלתי את שיחתי הראשונה באולפנה ב"שבת מקדש".

וכאן פותחת אני דיון שלם למה אנו מחוייבות להתחבר למקדש.

ולאורך כל הדיון נשמעים מבֵּין הבנות המשפטים המוכרים:

– "אבל אני לא רוצה להתחבר למקדש, הוא לא חסר לי. אני לא מרגישה שאני צריכה אותו"

– "מקדש זה משהו כללי, חלום. זה לא משהו ממשי שאני חייבת להתחבר אליו"

– "איך מקדש במאה ה-21 ? מה, נראה לך שעכשיו נתחיל להקריב קורבנות?"

– "מקדש זה דבר מפחיד"

– "מה מקדש עכשיו? יש דברים פי אלף יותר דחופים להתעסק איתם!"

– " ה' גרם להתנתקות העיקרית מהמקדש בכך שהחריב אותו,

אם הוא ירצה שנתחבר למקדש הוא כבר ימצא דרך לומר לנו את זה".

         

שבת שלמה עסקנו במקדש, מה משמעותו, למה הוא חשוב, כמה מצוות תלויות רק במקדש ואיננו יכולים לקיימן בלי מקדש,

המקדש כמרכז השראת שכינה בעולם,

דיברנו על חומת הברזל שנוצקה מאז החורבן בינינו לבין ה', דיברנו על צערו של ה' מאז החורבן.

למדנו הלכות בניין בית המקדש, ראינו שהן מוטלות עלינו למימוש ושאין כל מחשבה שהמקדש יפול עלינו מהשמיים, כפי שכל המצוות אנו חייבים לקיימן ואינן נופלות עלינו מוכנות מהשמיים.

למדנו כמה חמוּר הדבר שאין אנו תובעים בית מקדש, וכמה עלינו להתכונן למקדש, כמה אין אנו מתכוונים ומאמינים באמת למה שאנו מתפללים ומבקשים על בניין המקדש.

למדנו את דברי הראי"ה קוק שהציפיה למקדש היא היסוד של כל צמיחת גאולתנו, וגם אם איננו מבינים בדיוק מעשית איך יתהווה הדבר – בית המקדש ייבנה !

ועוד ועוד דיונים, לימוד, מקורות.

במליאה של כל בנות האולפנה (מעל 400), בקבוצות לפי שכבות ובשיחות פרטיות בין הזמנים.

ולאורך כל השיחות והשבת – שרנו שירי כיסופים למקדש, שירוֹממו את הדיונים המלומדים שלנו.

                        

אפשר היה ממש לחוש באוויר את התהליך המתרחש, את ההתרגשות הנוצרת והגוֹאָה, את סערת הרגשות,

את שמחת המפגש – המפגש עם הלֵב המתעורר, עם המקדש שלפתע הופך מחלום מופשט ורחוק למשהו ממשי החי וקיים ומחייב ונוגע,

אפשר היה לשמוע את הלמוּת פעימות הלבבות הצעירים המתחילים לפעום בקצב הלב הפועם של המקדש.

זה היה מופלא.

אני מאד מקווה שההתרגשות וסערת הנפש שהתחוללו במהלך השבת, יצברו עוד ועוד תאוצה, ילכו ויגדלו ויתבססו, יולידו עוד הרבה לימוד והתקדמות, ויחוללו מהפך בתודעת המקדש. אצל כל אחת מהבנות באופן אישי, ואט אט כמהפך כולל וגדול בעם ישראל.

אני מאמינה, אני ממש משוכנעת, שהמהפך הזה הִנֵה הִינוֹ מתרחש, מתקדם לנגד עינינו. שהמקדש מדביק עוד ועוד לבבות להתחברוּת אליו באהבה, ומתוך תחושת מחוייבוּת.

חשתי זאת בעלִיל בשבת באולפנת כפר פינס, ואני מרגישה זאת בכל אחת מהשיחות שאני נותנת בכל מקום. תכנית ההתחברות מקבלת חיים – הלבבות נפתחים ומתעוררים למקדש.

"קול דודי דופק – פִּתחי לי אחותי רעייתי", והנה אנו מתחילים לפתוח.

יהי רצון שהמהלָך יתמיד ויתעצֵם, שמחוּדהּ של מחט שאנו פותחים, יפתח ה' לנו פתח כפִתחו של אוּלם בית המקדש ויזַכּנו במהרה לבנות את המקדש ולחדש את עמוד העבודה שעליו העולם עומד, כחלק מן הגאולה השלֵמה !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *