browser icon
You are using an insecure version of your web browser. Please update your browser!
Using an outdated browser makes your computer unsafe. For a safer, faster, more enjoyable user experience, please update your browser today or try a newer browser.

תגובות מימי מקדש

בע"ה

אחרי ערב מקדש לנשות רבבה

קשה למצוא מילים שיבטאו את עצמת הרגשות שהתעוררו בערב המקדש.
קשה להגדיר את תמהיל הרגשות שהוצפו.
קשה לבטא את גודל הכמיהה להרגיש ולהתחבר מחדש אל תמצית הווייתנו.
קשה לבטא את גודל ההערכה לאנשים שמקדישים את חייהם לעורר את כולנו.
נפלא היה להרגיש בחוש את תפילתו של דוד המלך "צמאה נפשי לאלוקים לאל חי" ואולי לראשונה לזעוק ממעמקים "מתי אבוא ואראה פני אלוקים???"

תודה מעומק לב, לב שהתעורר

מקבץ קטן של תגובות שנשלחו אלי אחרי ימי מקדש

יום המקדש הוא יום לפתיחה הלבבות, הינו מסע חזרה בזמן, תקווה וחיזוק להווה וציפיה לעתיד.

זמן לחיפוש, העמקה וחשבון נפש לגבי הגאולה והאמונה

יום המקדש זהו יום שמרגישים אותו בכל החושים ורמ"ח איברים

חזרתי מוקסמת ומהורהרת, עמוסה ברגשות ותובנות, ובודאי בשפע ידיעות- שלא הכרתי קודם!

ממליצה לכולן בכל גיל בכל שנה!

  בת  חן

יום המקדש
השפיע עליי רבות, התרגשתי מאוד. פעם ראשונה שהרגשתי עוצמות בירושלים שאני אפילו לא יודעת איך לתאר אותן!

עוד באותו הלילה חלמתי על המקומות שהיינו במהלך היום. אני חולמת כבר שכל הקבלנים שלארץ ישראל מתחילים לבנות את בית המקדש וכל עם ישראל שותף לכך- גברים זקנים נשים וילדים!

אני לא מפסיקה לספר על יום מקדש לכל מי שפוגשת, ולהתרגש כל הזמן שוב ושוב.

תודה רבה על הידע שהשפעת עליי, על העולמות השלמים שגילית בפניי, שכלל לא הייתי מודעת לקיומם!

מייחלת ומקווה לבניית בית המקדש בירושלים הבנויה במהרה בימנו. אמן!                                                                  

רחלי

רחל היקרה!

בסיור שכזה מזמן לא הייתי, ואני מטיילת הרבה. שמחה להודות לך שהצלחת לעורר בתוכי את ההכנות הנפשיות לעולם שמקדש במרכזו,

להעלות למודעות דברים שכמעט לא ידועים.

אם עם-ישראל בתקופת דוד המלך, 70,000 איש, נענשו כך על שלא תבעו את בניין בית-המקדש, אנו

חייבים התעוררות כפולה ומכופלת.

יישר כח על הכל ואשרינו שזכינו !

את פשוט גדולה!

מגי

לרחל היקרה,

תודה על חוויה  משמעותית ומעשירה שהענקת לנו, אשרינו שזכינו במורה-חברה שכמוך!

סחפת אותנו בהתרגשות ובחיוּת שלך.

לעצמי ציינתי שזה יום חובה  לכל אחד בשלושת השבועות, כדי לעורר חיבור עמוק ומשמעותי למהות הימים הללו של זִכרון החורבן עם ציפיה לישועה. אולי בזכות יום שכזה ועוד ימים כאילו בעתיד נקבל קצת יותר נקודות על השאלה הרביעית במבחן החיים …

שוב תודה, נהניתי מכל רגע!

אורית

רחל, שלום.
תודה ענקית על אתמול !
אני חושבת שמאוד חשוב שיהיה המשך – " יום המקדש" שהיה אתמול נגע בגעגועים הסמויים שבנו, כעת אני מרגישה שמגיע שלב של הכנה מעשית ובניית הרצון עז ומוחשי.
חשוב, שתקום קבוצה שתלמד קבוע, לעומק, עם ראיה קדימה, כדי שניקח עת מה שהיה בעבר ונתכונן למה שיהיה מחר.
אני יכולה [בע"ה] לארגן קבוצת לימוד זאת, שתכלול נשות האזור.
מה את אומרת על זה?
שוב תודה על יום מופלא, מעצים, מרגש.

אורה

לרחל היקרה

גם אני מצטרפת לקודמותי בתחושות שהן מזכירות: מבחינתי היה יום מרגש מאוד, שהתחיל לקלף קצת את החלודה שפשטה עם השנים וכיסתה את הכמיהה והגעגוע לבית ה' ולכל העיסוק בו. למרות החום הרב הצלחת לחבר אותנו לדיונים עמוקים ומשמעותיים על מהוּתנו ותפקידנו בעולם, על מקומו של המקדש בחיינו ועל שאלות יסוד בקיומנו.

עשית זאת בחן, ברגש ובעומק. וכמובן איפשרת לנו לחזור ולגעת באבנים הללו שאני כל כך אוהבת.

תודה רבה והמשיכי לעשות חיל !

אביבה

             רחל יקרה

  כולנו אסירות תודה לך על היום הנפלא! ממש נכנסנו למקדש, התמלאנו ברעיונות רבים ועמוקים, על  מהותנו בבית מקדשנו. הכל הוגש בטוב טעם, בעומק ובהתלהבות רבה שסחפה את כולנו.

                   ! שתזכי להמשיך להאיר מאורך הגדול לכולם

                                                                          רחלה

שלום רחל !

אני לומדת באולפנית טבריה בכיתה י' וגרה ברמה"ג.

השנה הייתי בפעם הראשונה ביומיים מקדש. במהלך היומיים יצא לי לדבר איתך,

ואמרת לי שאין סיכוי שיוצאים מהיומיים האלה בלי שעברת שינוי מסוים בעצמך.

אני חייבת להגיד לך שזה כל כך נכון!

למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי קודם על המקדש, תקופת המקדש, הר הבית, הסטוריה, הלכות, דברי חז"ל במשנה ובגמרא ובמדרשים ועוד.

בנוסף, נעשה בי שינוי רגשי כלפי ירושלים והמקדש בפרט. תמיד היה לי עצוב שירושלים חרבה וההר שומם,

אבל לאחר היומיים הרגשתי באמת חוסר. בפעם הראשונה באמת הרגשתי שמשהו חסר ולא שלם. בפעם הראשונה בכיתי  מעומק הלב על החורבן.

רציתי להגיד עוד שני דברים:

1. סיימתי ללמוד את כל חוברת המקורות שחילקת לנו, והייתי שמחה שתשלחי לי במייל הזה מספר חוברות נוספות, כדי שאוכל ללמוד בעצמי ועם המשפחה.

2. רציתי להודות על היומיים הנפלאים האלה. בזכותך נעשה בי שינוי כל כך משמעותי וחשוב,

   . ואני מחזקת את ידייך בעשייה החשובה הזו

תודה רבה ושבוע טוב!

רחלה

להלן דברים ספורים מתוך דפי משוב שכתבו תלמידות שהשתתפו ביומיים מקדש רצופים. חלקן השתתפו פעם אחת, חלקן השתתפו כמה פעמים (ויש שהמשיכו להשתתף גם אחרי שסיימו את האולפנית, כבוגרות).

יומיים מקדש

זו השנה השביעית ברצף שאני מגיעה. כל פעם מוקסמת מחדש. כל פעם מבטיחה לעצמי שזו לא תהיה הפעם האחרונה שלי. הלב מושך כל פעם מחדש. לא מוותר. שואף להתחבר, כמהה כל כך. הלב והמעיין. הלב שואף תמיד להגיע למעיין החיים

הלב קורא לי מבפנים, הלב קורא לי ממרחק.

רוצה להתחבר, רוצה להשתלם.

הלב שלי פצוע ושותת כי הלב שלו חסר.

נמשכת כל פעם מחדש, והכמיהה עזה.

להתחבר ולו קצת, להרגיע את המכאוב.

הלב שלי, שלנו, שותת.

והוא עודנו חרב, ואנחנו שותקים.

פעם לא הרגשתי אותו, את דפיקות החיים שלו,

את העוצמה המפעמת.

אך היום, מעיין החיים חסר לי כל כך.

פעם לא ידעתי כיצד משפיע הלב, היום החוסר כואב.

פעם ראשונה שנחשפתי לעוצמה הייתה ביומיים מקדש.

יומיים שכל מטרתם לחבר אותנו למקדש.

אל המעיין המפעם בלב האומה ועכשיו הוא סתום.

ובידינו הכוח ובידינו היכולת לחשוף, ולהזרים מימיו.

פעם לא ידעתי, פעם לא כאבתי.

היום הכאב מביא לצמיחה, הכאב מביא לעשייה.

מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו תמיד.

החוסר מביא לרצון ומחזק את הכמיהה.

התפילה אחרת ולא מה שהייתה.

הרצון להתחבר מביא אותי לשם שנה אחרי שנה.

שבע שנים שאני מבקשת להתחבר והיד  עוד נטויה.

יהי רצון שנזכה כולנו לחזות בלב שחוזר לפעום ומזרים את מימיו ושפעו על כולנו.

הדר

**********

יומיים מקדש – חוויה מיוחדת במינה. עזבנו את הכל ליומיים, התנתקנו כדי להתחבר. להתחבר למקדש שכל כך חסר לנו ואנו אפילו לא ערים לחסרונו. פעם ראשונה הבנתי קצת מה היא חשיבותו, פעם ראשונה שהצלחתי לבכות על חורבנו. פעם ראשונה שהבנתי קצת מה חסר לנו בחיים. וכל שנה זה מתעצם. בכל שנה אני יוצאת משם אחרת, לא אותו דבר. הכמיהה יותר חזקה, הרצון יותר עז, לכאוב לפעול להתפלל. שבע שנים וכל שנה נבנה נדבך נוסף. זה תופס אותי בכל מקום בחיים ובכל פעם רלוונטי יותר וקרוב אליי יותר. הכמיהה לראות לוויים וכוהנים בעבודתם מתעצמת, הרצון לקרבת אֵ-ל ושכִינה מתגבר. יומיים של ניתוק כדי להתחבר – ללב.

                                                                                                                          הדר

****

יומיים מקדש בשבילי –

חוויה מדהימה ועצומה שהולכת איתי כל החיים, הרוח וההשפעה של יומיים אלו לא נגמרת בסוף היומיים או בסוף השבוע או החודש של היומיים, ההשפעה איתי תמיד.

אני מרגישה מחוברת יותר למקדש, כמהה יותר ומבינה יותר.

ביומיים חווינו גם שיחות מרתקות מגדולי האנשים המתעסקים בנושא המקדש, גם סיורים מרגשים וגם עשינו מעשים בפועל – כמו חפירות בעפר שהוצא מהר הבית…

כל שנה פשוט חיכיתי ליומיים מקדש, לחוות שוב ולהרגיש.

תפילת ערבית שבסוף היומיים זה לא תפילת ערבית רגילה, מרגישים רצון גדול וכמיהה עצומה למקדש.

זה עוזר לנו לברר את מקומנו ביחס למקדש, מה ניתן לעשות כדי לקדם את בנין המקדש?

ובכלל- מהו מקור חיינו ומהו העיקר בחיים?

למה אנחנו חיים ומה מטרתנו ושאיפתנו?

הבנתי ביומיים מקדש שהכל מתחיל במקדש, המקדש הוא מקור החיים ובית חיינו.

החיים ללא מקדש זה רק חיקוי לחיים האמיתיים ואנו צריכים לא להתמכר לחיים העכשויים ולא להסתפק בהם, ולזכור שמשהו יותר גדול מחכה לנו.

קיבלתי רושם של חיים עם מקדש והרגשתי רצון גדול להתחבר למקור ולחיות מקדש.

שני

אני ב-י"ב. מעולם לא הרגשתי חיבור כה עמוק לקודש וחיבור כה נוגע למקדש. המקדש היה עבורי עד עכשיו משהו שמדברים עליו בכלליות כאיזה תקווה רחוקה, אבל אף פעם לא הרגשתי אותו כמו עכשיו קרוב, מוחשי, אמיתי, ממשי להתיחסות. כל לימודי באולפנית שווים בשביל היומיים האלו!

                                                                                               שקד

רחל יקרה, תודה על היומיים המדהימים האלו! למדנו ממך המון! כמה עוצמות זרמו ביומיים האלו! בע"ה שנבנה את בית-המקדש כבר מחר… אז ניפגש… תודה ענקית!!!

                                                                                       רוני


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *